ע"א 8794/21

תקציר

התיק סובב סביב התחייבויות כספיות הנובעות ממכירת מניות ומינוי נאמן ליישוב תביעות נושים. הנאמן תבע את בעלי השליטה לשעבר בדרישה שישלמו כ-11.2 מיליון שקל לקרן הסדר הנושים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת הנאמן, והוביל את הנתבעים לערער ולבקש עיכוב ביצוע. הטענות העיקריות שהוצגו לעיכוב ההוצאה לפועל היו גילו המתקדם ובריאותו הלקויה של המבקש, משך ההליכים והקושי הפוטנציאלי לפרוע את החוב אם הערעור יתקבל. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת העיכוב, למעט פתרון ביניים לפיו הכספים שנגבו יישארו בקופת הסדר הנושים עד להכרעה בערעור. פסיקה זו עולה בקנה אחד עם הנטייה הכללית להימנע מעיכוב ביצוע פסקי דין כספיים, שכן ניתן להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל. בית המשפט קבע כי המבקש לא סיפק הצדקה מספקת לשהות, מה גם שהמשיב הסכים לשמור את הכספים בנאמנות. בנוסף, בית המשפט לא קיבל את טענותיהם המקדמיות של המבקשים ומצא כי הם לא פרעו את חובם לחברה. בסופו של דבר חויב המבקש בתשלום החוב, בניכוי תשלום חלקי, ושכר טרחת הנאמן.