ע"א 21091-07-23

תקציר

עניינו של הערעור בתביעה שהגיש המערער, בדרישה לתשלום עבור רכישת חלקת קבר חיה. המשיב תפס לכאורה חלקת קבר בתחומו של המערער וסירב לשלם עבורה. המערער טען, כי תביעת המשיב התיישנה בזמן, עליה ערער המשיב. בית משפט קמא דחה תחילה את התביעה מחמת התיישנות, אך ערכאת הערעור החזירה את התיק להמשך בירור. לאחר בחינה מחודשת, דחה בית משפט קמא שוב את הטענה. המערערת ערערה על החלטה זו, אך הערעור נדחה. בית המשפט מצא כי דרישת התשלום מהמשיב הוגשה בשנת 2009, ומאחר שתביעת המערערת הוגשה בשנת 2020, היא התיישנה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת המערערת כי התביעה נופלת תחת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, המתייחס למקרים בהם התובע לא היה מודע לעובדות התביעה. בית המשפט התייחס גם לטענות פרוצדורליות שהעלה המערער ולא מצא בהן כל שחר. לבסוף, בית המשפט סירב להתערב בהוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט קמא. חרף טענות המערער, לא נותרה לבית המשפט ברירה אלא לדחות את התביעה מחמת התיישנות.