בג"צ 5952/08

תקציר

בית המשפט העליון דחה עתירה שהובאה בפניו, נעדרת ערך וקדימות שכן הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות של ערכאות שיפוטיות מוסמכות. במקרה זה, העתירה נועדה לערער על החלטת בית המשפט העליון עצמו, בשבתו כערכאת ערעור. סעיף 15 לחוק היסוד מוציא במפורש את בית המשפט העליון מפיקוח בג"ץ בעניינים אלה. החלטה זו עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות ושומרת על טוהר ההליך השיפוטי. העתירה, שביקשה הבהרות לגבי פסק דין קודם, לא דרשה תגובה שכן היא לא שינתה את זכויותיהם של העותרים ולא פגעה בזכות הטיעון שלהם. יתר על כן, הדרך הראויה לערער על פסק דין של בית המשפט העליון היא באמצעות בקשה לדיון נוסף, ולא באמצעות עתירה לבג"ץ. לבסוף, בעוד בקשת המרכז לזכויות הילד והמשפחה להצטרף להליך כבא כוחו של הקטין התקבלה, היא לא השפיעה על ההחלטה לדחות את העתירה. פסק דין זה מדגיש את סופיות ההחלטות שניתנו על ידי בתי המשפט המוסמכים ומחזק את ההיררכיה השיפוטית המבוססת.