ת"פ 23356-04-14

תקציר

הנאשמים, מוחמד ועלי, יחד עם הלאא חלואני, נסעו במונית מבית המשפט המחוזי בחיפה לעכו. במהלך הנסיעה נכנס המתלונן גם הוא למונית. בין הנאשמים למתלוננת התפתחו חילופי דברים על רקע חשדם של הנאשמים כי האחרון הטריד את חלאא. הנאשמים דרשו מהמתלונן לעבור למושב אחר, קיללו והטרידו אותו ואיימו להכות אותו בהגיעם לעכו. המתלונן ניסה להרגיע אותם אך ללא הועיל. בסופו של דבר הוא ירד מהמונית בעכו וניסה להרחיק את עצמו מהנאשמים, אך הם עקבו אחריו ותקפו אותו. עלי תפס את המתלונן, הפיל אותו ושני הנאשמים הכו אותו באגרופים ובעטו בו. הם גנבו לו אייפון 4S ו-400 שקל תוך שהם דורשים ממנו לרוקן את כיסיו. לאחר מכן נמלטו הנאשמים מהמקום כשהם מותירים את המתלונן הפצוע מאחור. הנאשמים הואשמו בשוד בנסיבות מחמירות בנסיבות מחמירות, איומים וחבלה של ממש. הם צמצמו את היקף המחלוקת, הודו בתקיפת המתלונן אך הכחישו את ביצוע השוד. עם זאת, בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ונתמכת בראיות חיצוניות, לרבות סרטוני אבטחה ועדותו של קצין לו דיווחה המתלוננת מיד על האירוע. בית המשפט שקל גם את השקרים המוכחים של הנאשמים במהלך חקירותיהם, המעידים על תחושת האשמה שלהם. בית המשפט הרשיע את הנאשמים בכל האישומים. עבירת האיומים נקבעה באמצעות התנהגותם המאיימת והמאיימת של הנאשמים כלפי המתלונן במונית. באשר לאישום השוד, בית המשפט מצא כי הנאשמים תקפו את המתלונן כדי להשיג את רכושו ולמנוע התנגדות, מה שהיווה שוד בנסיבות מחמירות בהיותם חלק מכנופיה. לבסוף, הרשיע בית המשפט את הנאשמים בתקיפה הגורמת חבלה של ממש, שכן המכות גרמו לפגיעה פיזית במתלונן. התנהלות הנאשמים נמצאה כגורם הכרחי לפגיעות.