רע"א 4870/12

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. בבקשה נטען כי החלטה פרוצדורלית המורה על המשך חקירה אינה נכונה ודינה להתבטל. עם זאת, השופט קבע כי המבחנים לקבלת ערעור כזה לא התקיימו, שכן טענות המבקשים היו קשורות יתר על המידה לפרטים הספציפיים של עניינם ולא עוררו שאלה משפטית עקרונית. השופט הדגיש כי ערעורים כאלה מתקבלים רק בנסיבות חריגות, ולא מדובר במקרה כזה. גם הבקשה נדחתה לגופה: הסוגיה המרכזית נסובה סביב פסק בוררות והאם יש בו כדי לחייב את הצדדים המעורבים בשאלת תוקפה של צוואה. השופט קבע כי פסק הבורר אינו מכסה סוגיה זו, שכן היא אינה בסמכותו של הבורר, ושאלות אלה שמורות לבית המשפט לענייני משפחה. יתר על כן, הכרעה בשאלה פרטנית על ידי בורר אינה גוברת על סמכותו של בית המשפט בעל הסמכות הבלעדית בעניין. לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי בית המשפט לענייני משפחה אינו כבול להחלטת הבורר בדבר כשירותו של המנוח. כתוצאה מכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.