עמ"ה 1077/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים על שומות מס שערך המשיב, פקיד השומה חולון, לשני מערערים. המערערת הראשונה, חברה פרטית לשירותי הסעות המתמקדת בחולים ובמנוחים, מערערת על השומות לשנות המס 2000, 2001 ו-2002, בטענה כי הן מופרכות ומבוססות על קביעות שרירותיות. הצהרותיה של המערערת סבירות, כך נטען, ועולות בקנה אחד עם המציאות העסקית של פעילותה. המערער השני, בעליו ומנהלו הראשי של המערער הראשון, מערער על השומות לשנות המס 2001, 2002 ו-2003, אשר ראו במשיכיו מהחברה הכנסה מעבודה חייבת במס. הבעלים טוען כי משיכות אלה היו הלוואות, אותן פרע חלקית, ולכן פקיד השומה אינו רשאי לייחס אותן לשנות המס המדוברות. בית המשפט מאשר את הערכות המשיב, שכן הוא מוצא כי המערערים לא הוכיחו כי הן שרירותיות או חסרות בסיס מיסודן. קביעותיו של המשיב בדבר מרחק הנסיעה הממוצע ומספר הנסיעות היומי הממוצע שביצע המערער הראשון נתמכות בחומר הראיות והן סבירות. בית המשפט מתאים את ההכנסה הממוצעת מהסעת חולים ונפטרים, כפי שקבע המשיב, ל-143 ₪ ו-1500 ₪, בהתאמה. באשר לערעורו של המערער השני, מסכים בית הדין כי הסכומים ששולמו על ידו עבור המערער הראשון מהווים שכר עבודה ויש להוסיף אותם להכנסתו. עם זאת, יש לנכות את הריבית המיוחסת לו בכרטיס החברה. בית המשפט מורה לתקן בהתאם את השומות שערך המשיב לשני המערערים ועל כל צד לשאת בהוצאותיו.