תפ"ח 1084/06

תקציר

מדינת ישראל ביקשה לעצור את איתן פרחי עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בפרשה שכללה סעיפים רבים של אונס, מעשה סדום ומעשה מגונה. בית המשפט נעתר תחילה לבקשה בהתבסס על ראיות DNA הקושרות את פרחי לפשעים. פרחי ערער, ובית המשפט העליון החזיר את התיק לבחינה מחודשת ללא ראיות DNA כדי להעריך את מהימקותן של ראיות אחרות. בית המשפט בחן שתי פרשנויות ל"ראיות אחרות": ראיות שנאספו לפני מעצר, וראיות מכל שלבי החקירה. לפי הפרשנות הראשונה, הראיות לא היו מספיקות. עם זאת, האפשרות השנייה, הכוללת ראיות לאחר מעצר, הציגה מערך חזק של ראיות נסיבתיות, לצד הצהרות והתנהגויות המצביעות על אשמתו של פרחי. בית המשפט מצא את ראיית הדנ"א קבילה, למרות סימני השאלה לגבי רכישתן, שכן היא לא השפיעה על מהימנות הראיות ושירתה אינטרסים חיוניים של ביטחון הציבור. בהיעדר חלופות מעצר מעשיות בשל אופי העבירות והרקע של פרחי, אישר בית המשפט מחדש את החלטתו לעצור את פרחי עד תום ההליכים. פסק הדין הדגיש את אופייה היחסי של פסילת ראיות, תוך איזון בין אינטרסים פרטיים לבין שלום הציבור וחשיפת האמת. למרות הנחיית בית המשפט העליון לבחון חלופות, בית המשפט קבע כי מעצר הבית אינו מספק בהתחשב בחומרת העבירות.