ת"א 42918-09-17

תקציר

בפסק דין זה הכריע בית המשפט המחוזי מרכז-לוד במחלוקת בין שני תובעים לבין רשות מקרקעי ישראל - מחוז מרכז בנוגע לבקשה לשינוי ייעוד וניצול נכסיהם. התובעים, שהחזיקו בחוזי מקרקעין עם הקרן הקיימת לישראל, ביקשו לבצע עסקה של תשלום של 51% מערך הקרקע. בית המשפט מצא כי רשות מקרקעי ישראל לא הצדיקה את השיהוי הממושך במתן מענה לבקשות התובעים ולא הצליחה להוכיח כי דחתה באופן עקבי את בקשותיהם הראשוניות. לפיכך, הסכימה הרשות להעריך את שווי הקרקע נכון למועד שבו פנו אליהם התובעים לראשונה. סלע המחלוקת העיקרי היה דרישת הרשות לתשלום נוסף, לרבות הפרשי ריבית והצמדה. בית המשפט פסק לטובת הרשות, והכיר בכך שהתובעים הפיקו יתרון כלכלי מאיחור בתשלום, שאיפשר להם ליהנות מעליית ערך הקרקע לאורך זמן. בית המשפט קבע כי חיובי הריבית והצמדה המבוקשים על ידי הרשות אינם עונשיים אלא אמצעי לשמירה על ערך הכסף. יתר על כן, התובעים לא הביאו ראיות להפרכת החזקה כי נהנו מהתשלום הדחוי. לפיכך, קבע בית המשפט כי על התובעים לשלם את חיובי הערכת השווי הנוספים כפי שדרשה הרשות. יש לציין כי בית המשפט לא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים. פסק דין זה נועד למנוע התעשרות שלא כדין של התובעים ולשמור על שלמותם של כספי הציבור.