ע"ע 60487-01-16

תקציר

פסק הדין בערעור עוסק בתיק מורכב הנוגע להעסקת פלורס ג'וסלין, מטפלת סיעודית, על ידי המנוח מר יוסף רוזנברג, ממאי 2008 ועד אפריל 2013. בית המשפט אישר חלקית את תביעתה של ג'וסלין נגד עיזבון רוזנברג, ופסק לה סכום נטו של 257,411 שקל לאחר ניכויים והוצאות משפט, בשל העברה והוצאה לא תקינה של שכרה. פסק הדין הדגיש כי למרות שלא הייתה כוונת זדון מצד עזבונו של רוזנברג, הטיפול בשכרה של ג'וסלין היה בלתי ראוי והפר את עקרונות דיני העבודה. במהלך כהונתה השתנה הסדר העסקתה של ג'וסלין, כאשר חברת תיגבור הפכה למעסיקה שלה בתקופות האחרונות, והמשיכה להעביר את שכרה לחשבונו של רוזנברג, כשהוא מפוצה בסכום מזומן. עם זאת, ג'וסלין לא הייתה מודעת להפקדות השכר המלאות שלה עד הרבה יותר מאוחר והאמינה שהיא מקבלת שכר דומה לעמיתיה. תפקידה המשני של תיגבור נבחן אך בסופו של דבר נדחה בערעור, שכן הם נמצאו תואמים את חובות המעביד על פי דיני השכר. בית המשפט התנגד להיעדר הפרשה לתלוש המשכורת של תיגבור, אך לא מצא הפרה משמעותית מספיק כדי להטיל עליהם אחריות לנזקים. בנוסף, נפסק כי ניכויים שביצע רוזנברג משכרה של ג'וסלין אינם מוצדקים רטרואקטיבית, בהתאם להוראות המיוחדות בחוק עובדים זרים לעניין הוצאות מחיה. בית הדין פסק גם הפרשי הצמדה וריבית מהתקופה שבה התרחשו הפרשי השכר במקור. הערעור דחה את התביעה להלנת שכר וקיבל את ההשגות על ניכויים הקשורים לדיור, ביטוח בריאות וקצבאות מזון. כתוצאה מכך, נדרש העיזבון לכסות עלויות ושכר טרחה נוספים שנפסקו לג'וסלין בהתאם לדיני העבודה, תוך קידום שקיפות ופיצויי שכר מוצדקים.