תפ"ב 40211-04-21

תקציר

פסק הדין דן בחומרת עבירות התכנון והבנייה ובצורך בענישה מחמירה כדי להרתיע מפני עבירות מסוג זה. לאחר מכן מתייחס השופט לסוגיית היחס בין חוק העונשין לחוק העבירות המנהליות, ומדגיש כי חוק העבירות המינהליות ותקנותיו קובעים מסגרת ענישה ספציפית לעבירות תכנון ובנייה. במקרה הנוכחי, השופט קובע כי "גזר הדין ההתחלתי" צריך להתחשב בחומרתן, בהיקפן ובפגיעתן של העבירות, שכללו בנייה ושימוש במספר מבנים ללא היתר על קרקע חקלאית. השופט דוחה את טענות הנתבעים בדבר אי הוודאות בחוק והכדאיות הכלכלית של חוזיהם. תחת זאת, השופט מדגיש כי הנאשמים המשיכו לבצע עבירות למרות אזהרות והארכות מעצר, ומציין את היעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונשם. בהתאם לכך, השופט מטיל קנסות מנהליים על נאשמים 1 ו-2 בסכומים הנקובים בתקנות וקנס כספי על נאשם 3 ברף התחתון של הטווח המתאים. לכל הנאשמים ניתנים גם צווי הפסקת שימוש והריסה למבנים. השופט מסיים בפירוט תנאי התשלום והליכי הערעור, ופסק הדין ניתן בנוכחות באי כוח הצדדים.