רע"פ 563/15

תקציר

הפסיקה והעקרונות המשפטיים המודגמים בהחלטה זו מדגישים כמה תחומים מרכזיים בפרקטיקה הישראלית של ערכאות הערעור, במיוחד בכל הנוגע לקריטריונים למתן רשות ערעור ולגבולות סמכותן של ערכאות הערעור לבחון מחדש קביעות עובדתיות. 1. עקרונות משפטיים העומדים בבסיס רשות הערעור א. שיקול הדעת של רשות: בתי המשפט מדגישים כי רשות ערעור ניתנת על פי שיקול דעתם, בעיקר כאשר המקרה מעלה *סוגיות עקרוניות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית*. עיקרון זה מגן מפני ניצול לרעה של ערעורים בגין תלונות שאינן משפטיות או ספציפיות למקרה ומבטיח הקצאת משאבים שיפוטיים למקרים בעלי השלכות רחבות יותר (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצה אור). b. קריטריונים למתן רשות: בית המשפט הבהיר כי עצם קיומם של טענות מהותיות או חוסר שביעות רצון מממצאים עובדתיים אינם מספיקים. על המבקש להוכיח כי מדובר ב*שאלה משפטית עקרונית* או *עניין בעל עניין לציבור*, המצדיקה התערבות בערעור, במיוחד בערעור שלישי (ראו: ע"א 5066/09 אוחיון נ' מדינת ישראל). 2. גישת בתי המשפט לעניינים עובדתיים א. ספקטרום מוגבל של ביקורת ערעורים: כפי שהובהר, בתי משפט לערעורים, במיוחד בתי משפט לערעורים הפועלים כטריבונלים שניים, אינם ששים בדרך כלל לבחון מחדש ממצאים עובדתיים מבתי משפט נמוכים יותר, אלא אם כן הם שגויים או בלתי צודקים בעליל. ההחלטה מצטטת פסיקה מוסמכת המאשרת עמדה זו (ע"א 896/07 סמירנוב; ע"א 9468/10 ע"פ; ע"א 10049/08 אבו אקצא). b. השלכות של מחלוקות עובדתיות: טענות המבקש בדבר *תוקף הודאתו* ו*פגמים ברצונו החופשי* הן עובדתיות באופיין. מכיוון שבתי משפט קודמים כבר העריכו באופן נחרץ את הטענות הללו, בית המשפט לערעורים מכיר בסמכותו המוגבלת לבחון מחדש סוגיות כאלה, אלא אם כן מתעוררות נסיבות חריגות. 3. חדשנות משפטית וריסון שיפוטי א. תיחום ברור של היקף הערעור: ההחלטה מדגימה גישה זהירה כלפי חזרה על המקרה ומדגישה את החשיבות של הימנעות מביקורת שיפוטית מיותרת על קביעות עובדתיות, אלא אם כן היא מלווה בחשש משפטי או אינטרס ציבורי מהותי. b. דגש על צדק והגינות: גם בהיעדר שאלה משפטית מפורשת, שיקולי צדק או נסיבות ייחודיות עשויים להצדיק ערעור שלישי. עם זאת, במקרה זה לא היו שיקולים כאלה, המאשרים את האיפוק של הרשות השופטת ואת דבקותה בקריטריונים שנקבעו. 4. סיכום הנורמות המשפטיות הבולטות בהחלטה - רשות ערעור ניתנת רק כאשר מדובר ב*שאלה עקרונית של חוק או חשיבות ציבורית*. - קביעות עובדתיות המתקבלות על ידי בתי משפט נמוכים יותר הן בדרך כלל מחוץ לתחום הביקורת השנייה. - הרשות השופטת שומרת על עמדה שמרנית, ושומרת לעצמה התערבות ערעורית בשיקול דעת במקרים בעלי השלכות משפטיות או חברתיות משמעותיות. - שיקולי צדק והגינות, למרות שהם מוכרים, אינם מספיקים כשלעצמם כדי לגבור על עקרונות אלה בהיעדר נימוקים משכנעים. החלטה זו מדגישה את החשיבות של הדגמה ברורה של *שאלה משפטית מהותית* או *אינטרס ציבורי* לבתי משפט לערעורים לקבל ביקורת חדשה, תוך שמירה על יעילות שיפוטית וכיבוד הממצאים העובדתיים של ערכאות נמוכות יותר.