עע"א 5537/02

תקציר

בית המשפט המחוזי בנצרת פסק במקור לטובת עתירתו של אסיר להחזיק תרמוס בתאו, אך המדינה הצליחה לערער על החלטה זו. פסק הדין משרטט את ההיסטוריה של התיק ואת הטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים. המדינה טענה כי ההחלטה שלא לאפשר תרמוסים התבססה על שיקולים ביטחוניים סבירים ונתונה לשיקול דעתה של נציבות שירות בתי הסוהר. בתוך כך, הדגיש המשיב את יתרונותיו של התרמוס וטען כי סירוב להחליף את התרמוס השבור שלו הוא מפלה. בית המשפט, בקבלו את ערעור המדינה, הדגיש את הצורך לכבד את שיקול דעתן של רשויות הכלא ואת שיקולי הביטחון העומדים מאחורי מדיניותן. הם גם הכירו בטענת המשיב כי תרמוסים יכולים לשפר את תנאי הכליאה, אך ציינו כי הפגיעה באיסור אינה פוגעת בזכויות יסוד כלשהן. יתר על כן, אף על פי שהיה חוסר עקביות מסוים באכיפת מדיניות התרמוס בבתי הסוהר, בית המשפט קיבל את הסברה של המדינה כי מדובר בתקופת מעבר. פסק הדין נחתם בקבלת הערעור, בהשארת האיסור על תרמוסים בבתי הסוהר ובעידוד רשויות הכלא לשקול מחדש את מדיניותן במידת האפשר.