בש"פ 2506/05

תקציר

הערעור על מעצרו של מערער שהואשם בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובהריגה נדחה. בתחילה, נטען כי המערער ניהל קטטה אלימה ביום 26.10.04 בה נפצעו שני צעירים, ואירוע מאוחר יותר, ביום 6.11.04, הוביל לדקירתו הקטלנית של אדם נוסף. חרף חולשות בראיות התביעה, כפי שציין בית המשפט המחוזי, הערכות פסיכיאטריות העלו כי המערער סובל מהפרעות נפשיות משמעותיות, אשר הגבירו את תפיסתו כמסוכן לחברה. הערכות אלה, בשילוב עם תסקיר שירות המבחן, הגיעו למסקנה כי חלופת מעצר אינה ישימה בשל מסוכנותו. בא כוחו של המערער טען להגנה עצמית, וטען כי המערער לא היה מודע למארב ופעל מתוך פחד. עם זאת, לא נמסרה כל גרסה מהותית או טענת הגנה עצמית במהלך החקירה, מה שהותיר את בית המשפט לדחות טענות אלה. פסק הדין הדגיש את האיום הנשקף מתרבות הסכינים הרווחת וחיזק את החזקתו של המערער במעצר עד לסיום ההליכים המשפטיים, נוכח הראיות המבוססות לכאורה והסכנה הפוטנציאלית שנשקפת ממנו. בית המשפט אף הדגיש את חשיבות מתן הטיפול הפסיכיאטרי הדרוש למערער במהלך מעצרו.