ת"א 10107-12-18

תקציר

התיק סובב סביב חלקת אדמה ושתי מכירות לכאורה שלה. המכירה הראשונה, בשנת 1981, הייתה בין הבעלים המקוריים, משפחת גולדברג, לבין חברה בשם אדמה. המכירה השנייה התרחשה בשנת 2007, בין אדמה לבין התובע, שביקש מבית המשפט להצהיר כי הזכויות בקרקע נמכרו לאדמה, ולכן יש לרשום אותן על שמו. עם זאת, יורשי משפחת גולדברג, הנתבעים 1 ו-2, טענו כי המכירה הראשונה אינה תקפה. התובע ביקש פסק דין הצהרתי, אך בית המשפט דחה את התביעה. השופטת קבעה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוגבר הנדרש בתביעה נגד עיזבון, שכן היו יותר מדי אי ודאויות סביב העסקה הראשונה – החתימות על המסמכים, חוסר הפעולה של אדמה ומותם של עדי מפתח – כל אלה יצרו ספק. יתר על כן, השופט מצא כי המכירה השנייה, בין אדמה לבין התובע, פסולה משום שאדמה הייתה חברה מפורקת באותה עת ולא הייתה לה אישיות משפטית. לפיכך, הבקשה למתן צו הצהרתי נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבעים 1 ו-2 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.