בר"ע 5497-12-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור. השופט קבע כי מקרה זה אינו מציג את הנסיבות החריגות הנדרשות לצורך התערבות בהחלטת בית המשפט הפרוצדורלי. בעוד שהמבקש הצליח לבסס עילה לכאורה, השיקולים הנוגעים למאזן הנוחות לא היו לטובתו. לא ניתן היה להצדיק את הסעד המבוקש בבקשה הדחופה - שהיה עיקרו פיצוי כספי במסווה - כסעד זמני. יתר על כן, הטענה העיקרית שהועלתה על ידי המבקש - כי יש לאכוף את הסכם הפרישה כדי להקל על ההליך המשפטי - אינה עילה מספקת להתערבות. השופטת הדגישה כי תכליתו של הסעד הזמני היא לשמור על המצב הקיים וציינה כי קשייו של המבקש בניהול הליכים משפטיים וניהול כספים אינם נסיבות חריגות. לבסוף, זהות הסעדים המבוקשים הן בבקשה הדחופה והן בתביעה העיקרית, לצד הפיצוי הכספי של הנזקים הנטענים, הביאו לדחיית הבקשה. החלטה זו התקבלה ללא צורך בתגובת המשיב, ולא נפסקו הוצאות.