מ"ת 6914-03-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בראיות לכאורה לשתי עבירות: הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, והחזקת נשק. לגבי העבירה הראשונה, בית המשפט קובע כי קיימות ראיות מספיקות לביסוס האישום, בהתבסס על דוחות פעולה המפרטים ניסיון לעכב את הנאשם, שנמלט מהמשטרה לאחר שהזדהה בכזב. לגבי עבירת הנשק מציין השופט כי הראיות הן נסיבתיות ומציבות קשיים מסוימים. באופן ספציפי, התיק מסתמך במידה רבה על ראיות טביעות אצבע, והשופט מהסס לקבל את טענת התביעה כי טביעת האצבע של הנאשם על עטיפת הנשק מרמזת בהכרח על אשמה. השופט מצביע על פערים בחקירה, כגון תיעוד וידאו חסר והיעדר שרשרת ראיות רציפה בנוגע לגילוי הנשק. יתר על כן, ההגנה העלתה חששות תקפים לגבי מהימנות ראיות טביעת האצבע, נוכח היעדר תיעוד חזותי ופוטנציאל המתיחה של החומר. השופט מתייחס גם לגרסת הנאשם לאירועים ומציין כי ניתן הסבר לבריחתו מהמשטרה – מעורבות בעבירה אחרת. הדבר מעלה ספקות לגבי הקשר בין עבירת הנשק לבין בריחת הנאשם. בהתחשב בסבירות הגבולית להרשעה בעבירת הנשק, מציע השופט לבחון חלופת מעצר, במיוחד לאור עברו הפלילי הנקי של הנאשם ורמת המסוכנות המתונה שהוא מהווה לחברה. מסקנת הכרעת הדין היא כי קיים יסוד סביר לחשוש משיבוש הליכי משפט והתחמקות אם הנאשם לא ייעצר, אך השופט מדגיש את הצורך לבחון חלופות. החלטה זו מתקבלת בהיעדר שני הצדדים.