עת"מ 63111-10-20

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב מכרז פומבי שפרסמה נתיבי ישראל חברה לתשתיות לאומיות בע"מ (המשיבה מס' 1) לפרויקטים של ריבוד וטלאים באזורים שונים. כבישים בינוי ותשתיות בע"מ (המבקשת) והאחים בן רחמים (המשיבה מס' 2) היו בין המשתתפים במכרז. העותרת האשימה את המשיבה מס' 2 בכך שלא עמדה בתנאי הסף שנקבעו במכרז בדבר ניסיון קודם בביצוע עבודות ריבוד בהיקף של 100 מיליון ₪. העותרת ביקשה לבטל את זכייתה של המשיבה מס' 2 או לחילופין להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים. בית המשפט ציטט בהרחבה את הסעיפים הרלוונטיים ממסמכי המכרז הנוגעים לתנאי הסף, המחייבים ניסיון קודם בביצוע עבודות ריבוד. העותר טען, כי המשיב מס' 2 טעה בחישוב ניסיונו בכך שכלל יצירות שלא הוזכרו במפורש בהגדרת "עבודת ריבוד". מנגד, טענו המשיבים מס' 1 ומס' 2 כי העבודות המדוברות הן חלק בלתי נפרד מריבוד ולכן יש למנות אותן לתנאי הסף. לאחר בחינת הטענות והטענות, מצא בית המשפט כי פרשנותה של ועדת המכרזים ל"עבודות ריבוד" היא סבירה ועולה בקנה אחד עם הרציונל העומד מאחורי תנאי הסף. נקבע כי החלטות הוועדה התקבלו בסמכות כדין ועל בסיס שיקולים סבירים. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה ולא מצא פגמים מהותיים שיפגעו בעקרונות השוויון וההגינות. עוד קבע בית המשפט כי פגם טכני בהצעתה של המשיבה מס' 2 – היעדר טבלה המפרטת את הפרויקטים – נרפא ולא השפיע על תוצאות המכרז. משכך, חויב העותר לשאת בהוצאותיהם ובשכר טרחת עורך דינם של המשיבים מס' 1 ומס' 2.