ע"פ 7497/11

תקציר

המדינה מערערת על החלטת בית משפט השלום בירושלים שלא לפסול עצמה מלדון בתיק הנוגע לטענות להעלבת עובד ציבור ממניע גזעני. ההגנה ביקשה את עדותו של המשנה לפרקליט המדינה לתמיכה בהגנתם, שבית המשפט אישר אך מאוחר יותר ויתר. לטענת המדינה, בית המשפט השמיע הצהרות ביקורתיות כלפי התביעה ב-5 וב-6 באוקטובר, דבר שהצביע על דעה קדומה וגיבש דעה בתיק. בית משפט קמא הכחיש כל יצירת רושם כזה והביע את יכולתו להישאר ללא משוא פנים. עם זאת, ערכאת הערעור, בהפעילו מבחן אובייקטיבי, מגיעה למסקנה כי תחושותיו של בית משפט קמא כלפי התביעה עלולות להשפיע על משוא הפנים שלה, במיוחד כאשר יושרתו של בעל הדין מוטלת בספק. חומרת התחושות שהביע בית משפט קמא, בשילוב הנסיבות שהובילו לבקשת הפסילה, יוצרות חשש ממשי למשוא פנים. לפיכך, הערעור מתקבל, והתיק יועבר לשופט אחר. בנוסף, בקשת המשיב לדיון בעל-פה בערעור נדחית, שכן הטענות בכתב מקיפות דיין, ואין צורך בעיכוב ההליכים לדיון בעל-פה.