בר"מ 8051/13

תקציר

פסק הדין נעתר לבקשת רשות ערעור על החלטה קודמת בעניין פיצוי כספי הקשור לנכס. בית המשפט קובע כי פסק הדין הקודם לא הקיף את פסק הדין בעניין הבדלי הצמדה וריבית, ובכך מאפשר ערעור חדש. על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, ההחלטה על הצמדה וריבית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אך שיקול דעת מלא הוא נדיר. השופטים מוצאים כי על המשיב, בהיותה רשות ציבורית, מוטלת חובת הגינות מוגברת, והם אינם מוצאים בתגובתם כל הצדקה לשלילת הוספת הפרשי הצמדה וריבית לפיצוי. לפיכך, בית המשפט מחליט לקבל את הערעור ולהשלים את סכום הפיצוי עם התוספות האמורות מיום כניסתו לתוקף של פסק הדין הראשון בשנת 1997 ועד לביצוע התשלום בפועל. פסק הדין אינו מקצה הוצאות כלשהן להליך הנוכחי בבית המשפט. החלטה זו ניתנה ביום 2.3.2014, בדיוק חמש עשרה שנים לאחר פסק הדין המקורי.