ע"א 632/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני ערעורים על צווים שהוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בהליכי ביניים אזרחיים. המשיב, עורך דין במקצועו, תבע את המערערים, עורך דין נוסף (מוסקונה) וסוכנות מודיעין (מודיעין אזרחי), בגין לשון הרע, ותבע פיצויים בסך מיליון לירות. נטען כי מוסקונה השמיץ את המשיב בכך שהשמיע הערות שליליות אודותיו למרשו. הצווים המדוברים התייחסו לחובתו של מוסקונה להשיב על שתי שאלות בשאלון ולחובת אמ"ן לגלות שני מסמכים למשיב. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערים. בית המשפט קבע כי מעשיו של מוסקונה נופלים בגדר שירותו המקצועי כעורך דין, וכי השאלות בשאלון חסויות לפי סעיף 48(א) לפקודת הראיות. לכן, מוסקונה לא נדרש לענות להם. בנוסף, בית המשפט מצא כי המודיעין האזרחי, אף שאינו חוקר פרטי מורשה, זכאי לאותן הגנות סודיות כמו עורכי דין בכל הנוגע לחשיפת מסמכים. עם זאת, נקבע כי המשיב יוכל לקבל את המסמכים אם יתחייב להשתמש בהם רק לצורך ההליך הנוכחי ולא לגלותם לצדדים שלישיים. זאת, משום שהמסמכים המדוברים מוגנים במשתמע על ידי חובת שימוש מותרת, וכל הפרה של חובה זו תטיל על הנמען אחריות לביזיון בית המשפט. בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את ערעורו של מוסקונה, ביטל את הצו המחייב אותו להשיב על השאלות, והורה למשיב לשלם את הוצאות הערעור של מוסקונה. היא קיבלה חלקית את ערעור המודיעין האזרחי, ואפשרה למשיב גישה למסמכים עם חתימתו על ההתחייבות. השופט בכור נתן את פסק הדין, והשופטים אשר ועציוני הסכימו איתו.