ת"א 4180-12-11

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבעים ודחה את התביעה שהוגשה נגדם, תוך שהוא מורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית ממועד פסק הדין. התובע טען כי הנתבעים ביצעו תרמית בניירות ערך בכך שהציגו מצגי שווא מטעים ורשלניים במספר דוחות מיידיים שפרסמה החברה. בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בביסוס טענות אלה. ראשית, בית המשפט קבע כי הדו"ח המיידי שפורסם ביום 18.7.2011 בדבר רכישת נכסי נדל"ן בגרמניה לא כלל פרטים מטעים. הראיות שהוצגו הוכיחו את כוונת החברה לבצע את העסקה כמתוכנן ומדווח. בית המשפט דחה גם את טענות התובעת בנוגע לדוחות שפורסמו ב-18 באוגוסט וב-21 באוגוסט 2011, הנוגעים לתזרימי המזומנים החזויים, וקבע כי הם משקפים את המידע הנכון והמלא שעמד לרשות הנתבעים באותה עת. בנוסף, דחה בית המשפט את טענות התובעת בנוגע לדו"ח שפורסם ביום 19.8.2011 בו הוכרז על תכנית מסגרת לרכישה עצמית של אגרות החוב של החברה. בית המשפט מצא כי התוכנית היוותה הזדמנות השקעה טובה לחברה ולא היוותה המלצת השקעה למשקיעים. התובע גם לא הביא כל ראיה המצביעה על כך שהנתבעים ידעו בבירור שלחברה חסרים המשאבים לרכוש בחזרה את אגרות החוב תוך עמידה בהתחייבויות פירעון אחרות. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות התובעת בנוגע לדו"ח שפורסם ביום 9.9.2011, אשר הודיע על התפטרות יו"ר ומנכ"ל החברה. התובע לא הציג כל ראיה ממשית בדבר המניעים להתפטרות או השפעתה על המסחר בניירות הערך של החברה. ככלל, בית המשפט קבע כי התובע קיבל החלטות השקעה מודעות הכרוכות בסיכון משמעותי והוא האחראי העיקרי לנזקיו. בית המשפט מתח ביקורת על התובע על כך שהרחיב את טענותיו בסיכומים מבלי לתקן את כתב תביעתו, אך הכיר בכך שייתכן שהדבר נבע מכך שייצג את עצמו בהליך.