ת"פ 40159/08

תקציר

בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין. כתב האישום מייחס לנאשם כי דקר את המתלוננת מספר רב של פעמים בעקבות ויכוח. הנאשם טען להגנה עצמית וטען כי המתלונן רצה לשדוד אותו, סטר לו ושלף סכין. עם זאת, השופט מצא את גרסתה של המתלוננת לאירועים אמינה יותר. טענת הנאשם כי פעל מתוך הגנה עצמית נדחתה מאחר שהשופט קבע כי גרסתו לאירועים מתפתחת, אינה עקבית וסותרת ראיות אחרות, לרבות עדותו של עד ראייה. עוד ציינה השופטת כי השימוש שעשה הנאשם בכוח היה מופרז ובלתי מידתי ביחס לכל איום מצד המתלוננת. יתר על כן, השופט סבר כי צריכת האלכוהול של הנאשם הייתה מופרזת, דבר שעשוי היה להשפיע על תפיסתו הסובייקטיבית את הסכנה. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם לא היו נחוצים באופן מיידי להגנה עצמית וכי טענתו להגנה עצמית לוקה בחוסר אמינות. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה המיוחסת לו. פסק דין זה ניתן בנוכחות הנאשם ועורך דינו.