פ"א 28577-02-18

תקציר

פסק דין זה דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בקריית גת הנוגע לשני נאשמים שהורשעו בשימוש בנכס ללא היתר. המערערים טענו כי נפל פגם בכתב האישום וכי המשיבים לא פעלו בתום לב – טענות אלה לא קוימו. נמצא כי המערער העיקרי היה בעל שליטה משמעותית בנכס והפיק ממנו תועלת כלכלית; לפיכך, הרשעתה אושרה. עם זאת, בית המשפט מצא כי המשיב זיכה בטעות נאשם אחד והרשיע נאשם אחר ללא ראיות מספיקות, דבר שיצר עוול. מאחר שלא ניתנה למערערת הראשית הזדמנות למסור את גרסתה לאירועים טרם הגשת כתב האישום, ובהתחשב בנסיבות המקרה, הופחת עונשה מקנס של 6,000 ₪ ל-2,500 ₪. גם למערערת השנייה, שהייתה בעלת רמת מעורבות נמוכה יותר, הופחת עונשה מ-4,000 ₪ ל-2500 ₪ בהתחשב בעוול שנעשה לה עקב טעותו של המשיב, והעובדה שגרסתה לא נלקחה בחשבון לפני הגשת כתב האישום. ככלל, אושרו הרשעותיהם של המערערים, אך עונשם הופחת בשל עוולות פרוצדורליות.