תה"ג 51872-09-14

תקציר

בית המשפט החליט שלא לחייב את הרשויות הרוסיות להציג ראיות נוספות שביקש המבקש מעבר למה שכבר הוצג בבקשת ההסגרה. השופט קבע כי הראיות המבוקשות על ידי המבקש, כגון עדויות נוספות וחומרי חקירה, מטילות ספק במהימנות הראיות הקיימות ולא שוללות אותן מן היסוד. לדברי השופט, הפורום המתאים לדון בראיות כאלה הוא המשפט ברוסיה, שכן תפקידו של בית המשפט הישראלי הוא פשוט לקבוע אם יש מספיק ראיות כדי להצדיק הסגרה. השופט הדגיש כי אין זה מחובתה של המדינה המבקשת להציג את כל הראיות שברשותה. עם זאת, בית המשפט התיר למבקש להציג במהלך דיון ההסגרה כל ראיה הסותרת באופן ישיר את הראיות הרוסיות ומערערת באופן משמעותי את בסיס האישום, כל עוד היא אינה מכוונת אך ורק לערער על אמינות הראיות הקיימות. גם בקשתה של המבקשת להמציא את הסתייגויותיה של רוסיה לאמנה האירופית בדבר הסגרה נדחתה, שכן השופט סבר כי אין בכך צורך לאור האתר הרשמי של מועצת אירופה שבו מתפרסמות האמנות וההסתייגויות. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא מחייב הן את המבקש והן את המשיב.