ה"פ 60/08

תקציר

המבקשים, שהם אחים, ירשו מאביהם קרקע שהופקעה על ידי המדינה בשנת 1964. המבקשים לא קיבלו פיצויים בגין הפקעה זו והגישו תביעה לבית המשפט. הצדדים הסכימו על עקרון הפיצוי אך לא הסכימו על הסכום. התנהלות המבקשים במהלך ההליך הייתה עניינית, אך המשיבה הצהירה כי אינה מבקשת לדחות את התביעה. בית המשפט קבע אפוא את גובה הפיצוי על סמך חוות דעתם של שמאי מקרקעין מומחים שהוגשו על ידי שני הצדדים בשיטה ההשוואתית של הערכת שווי מקרקעין. חוות הדעת של המבקשים התבססה על שומה משנת 1996 ומידע מדודו של המבקש, ואילו חוות הדעת של המומחה מטעם המשיב התבססה על עסקאות מכר שנערכו במקרקעין סמוכים. בית המשפט העדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם המשיב וקבע כי יש להעריך את שווי הקרקע של המבקשים ב-200-250 ל"י לדונם, שכן היא מיועדת לשימוש חקלאי בלבד. מועד הערכת שווי זה נקבע כמועד ההפקעה, 16.7.1964, ונמצא כי המבקשים הם הבעלים של ארבע שישיות מהעיזבון. ניתן פסק דין לטובת המבקשים לסכום הפיצוי על בסיס הערכת שווי זו.