ת"א 1657-06-23

תקציר

ניתוח זה בוחן את החלטת בית המשפט בעניין תביעת התובע לשכר טרחה על בסיס הסכם שכר טרחה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים של השתק ותגמול חוזי. * **השתק והליכים קודמים:** בית המשפט קבע כי דוקטרינת ההשתק, המונעת מצדדים להתדיין מחדש בנושאים שכבר הוכרעו, אינה חלה על המקרה הנוכחי הנוגע להסכם שכר הטרחה. בית המשפט מצא חוסר זהות עובדתית ומשפטית בין היקף הסכסוך בהליך הנוכחי לבין זה שהוצג בבית המשפט המחוזי. * פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא קבע ממצאים חיוביים בכל ההיבטים של הסכם שכר הטרחה כפי שנדון בעניין הנוכחי. * באופן ספציפי, דחיית תביעת התובע על ידי בית המשפט המחוזי התבססה על אופייה המוקדם מדי, ולא על קביעה מהותית לגופן של טענות הצדדים לעניין הסכם שכר הטרחה. * העיקרון שנקבע ב- *Ahuva Weinberg v. צוטט האפוטרופוס לנכסי נפקדים*, הקובע כי השתק חל רק כאשר בית משפט קובע ממצא פוזיטיבי לגבי עובדה ספציפית. קביעה כי טענה לא הוכחה אינה מהווה ממצא חיובי שכזה. * בית המשפט ציין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי קבע כי הסכם שכר הטרחה צופה פני עתיד, הנוגע לתיקים תלויים ועומדים, בעוד שהסכסוך הנוכחי נוגע להיבטים של שירותים קודמים ותיקים חסרים, מה שיוצר פער בהיקף העניין. * בית המשפט יישם גם את עקרון "השתק העילה", שבדרך כלל מונע מתובע להגיש תביעה נוספת על אותן סיבות לאחר הכרעה לגופו של עניין. עם זאת, פסק הדין הספציפי של בית המשפט המחוזי שמר על זכותו של התובע להגיש תביעה נוספת על בסיס הסכם שכר הטרחה פירושו כי השתק עילה אינו מונע את התביעה הנוכחית. * **תגמול חוזי:** לאחר מכן עבר הניתוח לקביעת שכר הטרחה הראוי לתובע על פי הסכם שכר הטרחה, תוך הכרה בקושי לכמת זאת בהיעדר ראיות ספציפיות על היקף העבודה. * בית המשפט התייחס *עיזבון טמירה פינצ'וק נ. הבנק הבינלאומי הראשון* ("פרשת פינצ'וק") להבחין בין תביעות לשכר טרחה חוזי (שכר מוסכם) לבין תביעות לתגמול הולם המבוססות על עשיית עושר ולא במשפט. * נקבע כי תביעה לשכר טרחה חוזי מונעת תביעה לתגמול הולם כאשר חוזה תקף קיים ובתוקף. * בית המשפט לא מצא מחלוקת לגבי תוקפו של הסכם שכר הטרחה או התחייבות הנתבע לשלם שכר טרחה, אך הייתה מחלוקת לגבי הסכום המגיע, שכן התובע לא השלים את הטיפול המשפטי. * *מקרה פינצ'וק* צוטט שוב בשל העיקרון לפיו במצבים בהם נותן שירות אינו משלים שירותים עקב נסיבות כמו מוות או פיטורין, יש לנכות מהעמלה המוסכמת הוצאות שהוציא הלקוח להשלמת השירותים. הוצאות אלו חייבות להיות ישירות וחיוניות עקב הפיטורין, ולא כאלה שהיו נגרמים ללא קשר. * בית המשפט יישם עיקרון זה, תוך שהוא מציין את טענות הנתבע בבית המשפט המחוזי בדבר הוצאות שהוצאו בגין השלמת ההליכים המשפטיים. * בסופו של דבר, בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 375,000 ₪, בתוספת הצמדה וריבית, והחזר שכר טרחת עו"ד, תוך הכרה באחריותו החלקית של הנתבע למרות השירותים החסרים. בית המשפט ציין גם את התעקשותו של התובע על שכר טרחה מלא על בסיס השתק, שנדחתה, ואת טענת הנתבע לפיטורים או שכר טרחה ראוי, שגם היא לא התקבלה במלואה.