רע"א 9041/05

תקציר

בית המשפט עמד בפני מחלוקת בשאלה האם ניתן לערער על החלטת בית משפט מחוזי לבטל פסק בורר בזכות לפי סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה, המאפשר ערעור על פסקי דין של ערכאה ראשונה, ובכך לעקוף את סעיף 38 לחוק הבוררות המתיר ערעור רק בסמכות. המבקש טען כי סעיף 38 אינו חוקתי לפי חוק היסוד, וטען לעליונות נורמטיבית להוראת חוק היסוד. עם זאת, טענו המשיבים והיועץ המשפטי לממשלה כי החלטות שיפוטיות בעניין בוררות אינן מהוות "פסקי דין של ערכאה ראשונה" וכי סעיף 38 משרת תכלית ראויה בכך שהוא מקדם פתרון מהיר באמצעות בוררות תוך התערבות מינימלית של בית המשפט. בית המשפט מצא כי סעיף 38 אינו מפר את סעיף 17 לחוק היסוד או, אם כן, כל פגיעה כזו מוצדקת מבחינה חוקתית. בית המשפט נימק זאת בכך שההוראה מתיישבת עם האינטרס של יישוב סכסוכים ביעילות מחוץ להליכים שיפוטיים ושומרת על תפקוד מערכת הבוררות. עוד צוין כי היכולת לבקש ערעור ברשות עונה על הדרישה החוקתית של גישה לערכאה גבוהה יותר. לפיכך, נדחו טענות המבקש, וההליך סווג כרשות ערעור, המאשרת את חוקתיותו של סעיף 38.