ת"א 24401-07-20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בבקשה אזרחית לסעד זמני בשל סכסוך רכושי. המבקשים ביקשו צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים לקבל חלקות קרקע במסגרת פרויקט הרחבה. המבקשים טענו כי לא ניתנה להם חלקה ספציפית וכי זכותם לקבל חלקה מותנית בהקצאת החלקות הראשונות לזכאים. בית המשפט בחן את סיכויי הצלחת תביעת המבקשים ואת מאזן הנוחות. נמצא כי ידיעת המבקשים על הקצאת המגרשים לחלק מהמשיבים החלה עוד בשנת 2020, אך הם הגישו בקשה לצו מניעה רק ביולי 2020. עיכוב זה ערער את עניינם. עוד קבע בית המשפט כי המבקשים לא הבהירו את פסק הבוררות וכי האחריות לחוסר בהירות זה חלה על שני הצדדים. באשר לסיכויי התביעה, קבע בית המשפט כי המבקשים הציגו טיעון סביר. עורך הדין של האגודה לא יכול היה לספק החלטות התומכות בתביעתם. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שבפסק הבוררות נקבע כי זכותם של המבקשים לחלקה היא לאחר שמונו זכויותיהם של הזכאים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הוצג מקרה חזק דיו כדי להצדיק צו מניעה זמני, אך סיכויי ההצלחה שווים במקרה הטוב לסיכויי הכישלון. בבואו לבחון את מאזן הנוחות, מצא בית המשפט כי המבקשים לא הניחו תשתית לזכאותם לחלקות ספציפיות. לפיכך הוצא צו מניעה חלקי, שמנע הקצאת מגרשים נוספים אלא באמצעות הגרלה שבה יכלו להשתתף המבקשים, 23 זכאים נוספים ואיתן צ'רכי. צו מניעה זה נועד למנוע פגיעה מהותית בעמותה ובזכאים, תוך שמירה על זכויות המבקשים. בית המשפט עמד גם על תפקידו של המשיב 4, אשר קיבל פסק בוררות נפרד המזכה אותם בחלקה. בית המשפט הטיל ספק בהצדקה לכך, שכן הדבר עלול לפגוע בזכויותיהם של המבקשים. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המשיב 4 יכול להשתתף בהגרלה להקצאת מגרשים, אך לא באופן ספציפי במסגרת פסק הבוררות בעניינם. צו המניעה ניתן, והמבקשים הונחו להגיש תלונה מתוקנת עד ליום 15.9.20. עלויות הבקשה ייבחנו במועד מאוחר יותר.