ע"פ 2804/12

תקציר

הכרעת הדין הנדונה היא ביחס לשני משיבים המואשמים בשורה של עבירות פליליות. המשיב מס' 1 הואשם בשלוש עבירות של סיכון חיי אדם בזמן נהיגה, נהיגה בזמן פסילה, מהירות מופרזת, פריצה, גניבה וקשירת קשר לביצוע פשע. המשיב מס' 2 הואשם בשני סעיפים של פריצה, גניבה, קשירת קשר לביצוע פשע ונהיגה ללא רישיון. סעיפי האישום מתייחסים לשני אירועים נפרדים של פריצה וכניסה, גניבה ונהיגה מסוכנת. שני המשיבים הודו באשמה במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע את שני המשיבים על סמך הודאותיהם. על המשיב מס' 1 נגזרו 42 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ לכל אחד משלושת המתלוננים ופסילה של חמש שנים מלהחזיק רישיון נהיגה. על המשיב מס' 2 נגזרו 36 חודשי מאסר, 18 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ₪ ופיצוי בסך 10,000 ₪ לכל מתלונן. המערערים (יש להניח שהתביעה) טענו כי העונשים שהוטלו היו מקלים יתר על המידה וחרגו ממדיניות הענישה, במיוחד בהתחשב בעברם הפלילי של המשיבים ובאופי המסוכן של פשעיהם. עם זאת, ערכאת הערעור קבעה כי בית המשפט המחוזי שקל את כל הגורמים הרלוונטיים והטיל עונשים שאמנם לא היו בקצה העליון של הקשת, אך היו בטווח המקובל. לפיכך, דחה בית המשפט לערעורים את הערעור, בקובעו כי העונשים שהוטלו הולמים את העבירות שבוצעו ואת הנסיבות הסובבות אותן.