ע"א 1054/24

תקציר

בפסק דין שנדון בשני הליכים הקשורים לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בהם מעורבים בני זוג לשעבר, התייחס בית המשפט לערעור (ע"א 1054/24) על סירובו של השופט א' כץ לפסול את עצמו ולבקשה נוספת (ע"א 1765/24) להעביר את התיק למחוזי אחר. המערערת ביקשה לפסול הסכם ממון, בטענה למשוא פנים ויחסים פסולים בין השופט, המגשר ובא כוח המשיב. השופט הבכיר כץ דחה את הפסילה, וטען כי הגישור נפרד מהליכי בית המשפט ולא מתקיימים קשרים אישיים עם המגשר. למרות הטענות על התנהלות מוטה, בית המשפט לא מצא ראיות משכנעות לחשש משוא פנים המצדיק את העברת ההליך. בית המשפט הכיר בכך שהביקורת על התנהלותו של המערער בתיק אפוטרופסות קשור לא ביססה משוא פנים, אלא הייתה חלק מהבחנות פרוצדורליות. בית המשפט שב והדגיש כי אי שביעות רצון מפסקי דין אינה מצדיקה שינוי מקום אלא בנסיבות נדירות, והדגיש כי פעולות שיפוטיות קודמות, כמו אישורי הסכמים, אינן מרמזות אוטומטית על הטיה. לפיכך, נדחו הבקשות להעברת התיק ולעיכוב הליכים, ללא הוצאות מאחר ולא נדרשו מענים בהליך. ההחלטה מדגישה את עקרון היושרה השיפוטית ואת הרף הגבוה הדרוש לבקשות לשינוי מקום בהתבסס על טענות משוחדות.