בג"צ 7042/12

תקציר

העותרים, תושבי עזה, תבעו את המשיבים על זכותם לפנות לערכאות בישראל כדי לתבוע פיצויים. המשיבים ביקשו לדחות את הבקשה, בטענה כי קיים סעד חלופי – ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, וכי העותרים לא מיצו את הליכי ההשגה המנהלית והשיפוטית. בית המשפט הכיר בזכות העותרים לתבוע ובזכותם של המשיבים להגביל את הכניסה מטעמי ביטחון. צוין כי אסור למדינה, החובשת שני כובעים - כמנהל אבטחה וכנאשם - לערבב בין שני התפקידים. בית המשפט מצא כי יש לבחון הלכה למעשה את הנוהל וההנחיה של הפרקליטות, אף שאינם מושלמים. העותרים נדרשו לפעול על פי ההליך ולמצות את האפשרויות העומדות בו, והמדינה נדרשה להקל על התובעים בהליכים המשפטיים באמצעות הסרת חסמים פרוצדורליים. פסק הדין הדגיש את הצורך בגישה מעשית ושמר על זכויות שני הצדדים. בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, שכן בית המשפט סבר כי הנוהל וההנחיה יכולים לתת פתרון. השופט שהם והשופט סולברג הסכימו עם ההחלטה, והדגישו את הצורך של העותרים למצות תחילה את ההליך החדש בטרם יפנו לבג"ץ.