תא"מ 54087-04-18

תקציר

הסכם הניהול שנחתם בין התובעת לבין הנתבעים אינו שנוי במחלוקת. הנתבעים גם מודים באי תשלום החוב הנקוב בתביעה, ומצדיקים זאת בקיזוז תביעות. הנתבעים טוענים כי יש לנכות מחובת דמי הניהול את הסכומים הבאים: תשלום יתר בסך 5,534 ₪ לאחר פסק דין קודם, ו-6,164 ₪ בגין תיקון דרגנועים בשנת 2012. בית המשפט בחן האם הנתבעים עמדו בתנאים להעלאת טענת קיזוז. באשר לתנאי הראשון, מצא בית המשפט כי הנתבעים לא הוכיחו זכות מהותית לקיזוז החובות הנטענים. הטענה לתשלום יתר בסך 5,534 ₪ לא הוכחה, שכן מהראיות עולה כי הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 173,314 ₪ בהתבסס על פסקי דין קודמים, ריבית ושכר טרחה נוסף, שהנתבעים אכן שילמו. לגבי התביעה השנייה קבע בית המשפט כי דמי הניהול לא כללו הוצאות חריגות כגון תיקון דרגנועים. בפסק הדין לא צוין כי הוצאות אלה נכללו, והסכם הניהול איפשר לתובע לגבות שכר טרחה נוסף בגין נסיבות אלה. טענות הנתבעים לקיזוז שני סכומים אלה נדחו, אפוא. בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעים לשלם את מלוא הסכום בסך 11,698 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה, בתוך 20 יום. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 10,000 ₪. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ועומד כפסק דין סופי.