ת"א 16901-02-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה לסעד הצהרתי וסעד נוסף בנוגע לבעלות על חמישה מתקנים פוטו-וולטאיים או מערכות סולאריות שנרכשו על ידי התובעת, נועה שחם. שחם שילם סך של 1,630,904 ₪ עבור חמשת המתקנים שהופעלו על ידי הנתבעים. הנתבעים הם חברות קשורות ואנשים פרטיים הנמנים עם קבוצה המתמחה באנרגיה פוטו-וולטאית, לרבות בעלה לשעבר של שחם. המחלוקת התעוררה כאשר הנתבעים הפסיקו להעביר את ההכנסות מהמתקנים לשחם בשנת 2016. שחם טענה כי רכשה מתקנים ספציפיים וקיבלה עבורם תשלומים שוטפים, אך הנתבעים חלקו על כך וטענו כי הכספים שהועברו לשחם היו השקעה כללית בקבוצת החברות ולא לרכישת מתקנים ספציפיים. עם זאת, מהראיות עולה כי שחם אכן רכש את חמשת המתקנים הספציפיים וקיבל עבורם תשלומים מוקפדים, דבר המעיד על הסכם סופי. טענות הנתבעים כי ההעברות היו כלליות וחסרות שיקול דעת לא התקבלו, שכן התשלומים המוקפדים סתרו את טענתם. הוצגו עשרות דוגמאות של התכתבויות וחשבונות בנוגע למתקנים, המוכיחים את בעלותו של שחם ואת התשלומים השוטפים. בית המשפט הכריז על שחם כבעלים של חמשת המתקנים והורה על הוצאת צווי מניעה קבועים האוסרים על הנתבעים לבצע בהם כל פעולה או דיספוזיציה. בנוסף, נצטוו הנתבעים לנקוט בפעולות הדרושות להעברת הבעלות במתקנים לשחם ולמסור לה את כל המסמכים הרלוונטיים. כמו כן חויבו הנתבעים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 40,000 ₪. פסק הדין לא התייחס לתביעות כספיות או לשאלות הנוגעות לצדדים שלישיים, ובית המשפט ציין כי יש להעלות סוגיות אלה בהליכים נפרדים.