LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עפמ"ק 13238-05-22

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך13238-05-22
📂
סוג הליךעפמ"ק
📅
תאריך13 בנובמבר 2022
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםנ ג ד נ. פסק דין
👨‍⚖️
שופטיםרבקה פרידמן-פלדמן

תקציר

עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים בניתוח המקרה 1. שיקול דעת שיפוטי לפי סעיפים 40ג ו-40ד לחוק העונשין החלטת בית המשפט מדגישה את שיקול הדעת הנתון לרשות השופטת לפי סעיפים 40ג ו-40ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הוראות אלה מאפשרות לבתי המשפט לחרוג מטווח העונש המקובל על סמך שיקולי שיקום. המקרה מדגיש כי בהיעדר טענת שיקום או סיבות לחרוג, מצופה מבתי המשפט להטיל עונשים שלא יפחתו מטווח העונש המינימלי שנקבע. הדבר מחזק את העיקרון לפיו החוק מניח את הרף התחתון כבסיס שבו אין נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה. 2. התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם בהטלת קנס סעיף 40ח לחוק העונשין קובע כי יש להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם בעת קביעת העונש, במיוחד בכל הנוגע לקנסות. המקרה מוכיח כי מימוש התחייבות (ערבות כספית או בטוחה) אינו חלק מהקנס עצמו אך יכול להשפיע על טווח העונש. בית המשפט שקל את מצבו הכלכלי של המשיב ואת השפעת ההתחייבות בקביעת הקנס בסכום גבוה יותר מזה שהוטל בתחילה, והמחיש את חדשנות החוק בהתאמת העונשים לקידום צדק שוויוני. 3. הבהרת השפעת ההתחייבויות על חישובי הקנס עיקרון משפטי ראוי לציון הנגזר ממקרה זה הוא כי בעוד שהתחייבויות אינן נכללות כעונש כשלעצמן, השפעתן על יכולתו הכלכלית של הנאשם מצדיקה את השפעתן על הערכת העונש הכוללת. גישה מורכבת זו מכירה במשמעות המעשית של ערבויות כספיות בחישובי העונשין, ומעניקה לבתי המשפט גמישות בהתאמת גזרי דין הלוקחים בחשבון את הנטל הכלכלי האמיתי על הנאשמים. 4. צווי הריסה מנדטוריים לאחר תיקון 116 המקרה מתייחס לתיקון 116, המחייב הוצאת צווי הריסה בגין בנייה בלתי מורשית, אלא אם כן תועדו "סיבות מיוחדות" המצדיקות חריגים. חידוש משפטי זה מתקן את המענה לבנייה בלתי חוקית, מחזק את אכיפת האיסור ומדגיש כי יש לטפל בהפרות סרבניות באמצעות הריסה, אלא אם כן הוצגו סיבות משכנעות. המקרה מדגיש כי אין די בניסיונות להסדיר בנייה בלתי חוקית כדי לקבל פטור, תוך קביעת מדיניות פרוצדורלית ומשפטית ברורה. 5. העיקרון נגד הימנעות בשיקול דעת מהריסה ללא טעמים מיוחדים הפסיקה המשולבת בהחלטה זו מבהירה כי על בתי המשפט להוציא צווי הריסה, אלא אם כן הוכחו טעמים ספציפיים ומתועדים היטב להימנעות מצו כזה. הדבר מחזק את הדוקטרינה המשפטית לפיה הריסה היא תגובת ברירת המחדל לבנייה בלתי חוקית, תוך התאמת הפרקטיקה השיפוטית לכוונת החקיקה, ובכך מקדמת אכיפה עקבית. 6. דגש על אכיפה מהירה והשבת עונשים ההצהרה כי קנסות והתחייבויות שלא שולמו מובילים למאסר משקפת את העיקרון המשפטי לפיו אי ציות לצווי בית משפט הנוגעים לעונשים מביא להשלכות אכיפה חמורות. המקרה משרטט גישת אכיפה קפדנית, המבטיחה כי עיצומים כספיים יהיו אפקטיביים ולא נעקפים, ומדגים את החדשנות של החוק בהטמעת מנגנוני אכיפה כה אינטנסיביים. תקציר מקרה זה מדגים את ההתכנסות של שיקול דעת סטטוטורי, שיקול כלכלי ומנדטים חקיקתיים למסגרת משפטית מגובשת המכתיבה עונשים ואכיפה במקרים של בנייה בלתי חוקית. הוא מדגיש את גישתו המתפתחת של החוק לשילוב פוטנציאל שיקומי עם עקרונות אכיפה נוקשים, ומדגיש כי שיקול הדעת השיפוטי מוגבל בגבולות חקיקתיים, וכי יש לקיים צווים פרוצדורליים כמו צווי הריסה, אלא אם כן נרשמו במפורש טעמים מוצדקים חריגים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

עפמ"ק 13238-05-22 נ ג ד נ. פסק דין, מחוזי (13.11.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית