בג"צ 8506/09

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית עתירה המכוונת להחלטת בית הדין הארצי לעבודה שלא לחייב את המשיב, עובד לשעבר, לעבור בדיקה רפואית שבחר העותר, מעסיקו לשעבר. העובד הגיש מספר אישורים רפואיים ממומחים שונים במסגרת תביעתו נגד המעסיק. המעסיקה טענה כי זכותה להעמיד את העובד לבדיקה רפואית לבדיקת תקפות האישורים הרפואיים שהוגשו, מה גם שהעובד טען כי פוטר עקב מחלה. כמו כן ביקש המעסיק לעיין במסמכים הרפואיים שהגיש העובד. בית הדין האזורי פסק לטובת העובד וקבע כי למעסיק אין זכות לבקש בדיקה רפואית אם האישור הרפואי ניתן על ידי קופת חולים, וכי העובד אינו מחויב להיענות לבקשה זו. עוד ציין בית הדין כי קיימת מחלוקת האם העובד פוטר או התפטר. מאחר שהעובד טען לפיטוריו, טען בית הדין כי די באישורים הרפואיים שהוצגו וכי ניתן להיענות לבקשת המעסיק רק אם העובד התפטר מסיבות בריאותיות. בית הדין האזורי הדגיש אף הוא את זכותו של העובד לשלמות הגוף ודחה את טענת המעסיק כי מסמכי העובד כוללים מאפיינים סובייקטיביים, וקבע כי הם כוללים גם מאפיינים אובייקטיביים. בית הדין הארצי הסכים עם החלטת בית הדין האזורי ודחה את ערעור המעסיק, תוך שהוא מדגיש כי בית הדין האזורי נימק את החלטתו במידה מספקת וכי אין עילה להתערבות. עוד ציין בית הדין הארצי כי בקשת המעסיק הגיעה שנה וחצי לאחר סיום העסקתו של העובד וכי לא ניתן היה לבדוק במדויק את מצבו הרפואי של העובד בעת הפיטורים בשלב כה מאוחר. בג"ץ דחה גם את העתירה נגד החלטת בית הדין הארצי, בקובעו כי לא מצא עילה להתערב בהחלטת הערכאות הנמוכות, שהיו מפורטות ומנומקות היטב, והדגיש כי מדובר בערכאה שלישית, צעד חריג שלא ננקט בדרך כלל.