ת"א 17490-06-17

תקציר

בית המשפט דחה מספר תביעות בתביעה נגד קיבוץ בשל התיישנות. מרבית עילות התביעה הנטענות על ידי התובעים התרחשו למעלה משבע שנים לפני הגשת התביעה ולכן נדחו. טענת התובעים כי מדובר בנזיקין מתמשכים לא השפיעה על שאלת ההתיישנות שכן הנזקים הנטענים ניתנים להפרדה וניתן לחשב עבור כל שנה בנפרד. חלק מהטענות נדחו גם משום שלא התבססו על סיבה או יריבות. התובעים, שלא היו חברי הקיבוץ, לא הצליחו לבסס את זכויותיהם כלפיו או את חבותו כלפיהם, וחלק מהסעדים המבוקשים התבססו אך ורק על עובדות הקשורות לתובעת העיקרית, אסנת. עוד קבע בית הדין כי חלק מטענותיה של אסנת בנוגע להעסקתה ולפיטוריה מהמפעל נגועות בשיהוי, כפי שאירע בשנת 2012. טענות אחרות הנוגעות ללשון הרע ואי פרסום לא נדחו על הסף, שכן הן דרשו בירור עובדתי נוסף. בית המשפט הורה לתובעים לתקן את כתב התביעה כך שיפרט את גובה הנזק לחלק מתביעותיהם, ודחה את בקשת הקיבוץ להעביר את הדיון לבית משפט השלום. שאלת ההוצאות הקשורות לבקשה לסילוק על הסף הושארה לדיון בפסק הדין הסופי.