ו"ע 32824-11-14

תקציר

פסק הדין דן בסיווגה של עסקת מקרקעין כעסקת קומבינציה מסוג "מכירה מלאה" או "מכירה חלקית" לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין, ובהשלכות המס הנובעות מכך. בית המשפט מקבל את עמדת המשיב כי יש לסווג את העסקה הנדונה כמכירה חלקית, שכן היא סבירה יותר מבחינה כלכלית, ועולה בקנה אחד עם רוח החוזה וניסוחו. סיווג זה משמעותי משום שהוא קובע האם המוכרים פטורים ממס שבח לפי סעיף 49א(א) או 49א(ב) לחוק מיסוי מקרקעין. מאחר שהעסקה נחשבת למכירה חלקית, קובע בית המשפט כי המערערים אינם זכאים לפטור לפי סעיף 49א(א), המחייב מכירת כל הזכויות בנכס. במקום זאת, חל סעיף 49א(ב), המציע פטור בגין מכירה חלקית, אך עם השלכות מס שונות. בית המשפט דוחה גם את טענת המערערים כי יש לראות בעסקה מכירה מלאה כדי להימנע מתשלום מס, ומוצא אותה מלאכותית ובלתי סבירה. כמו כן, פסק הדין דן בתחולתה של הוראת שעה (סעיף 6) המעניקה פטור ממס על מכירות מסוימות בתוך תקופה מסוימת. בית המשפט מסכים עם המשיב כי צו זה אינו חל על עסקאות קומבינציה במכירה חלקית, שכן המחוקק התכוון שהוא יהווה פטור למכירה מלאה בלבד. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל טעות בחישוב המס על ידי המשיב ודוחה את תביעת המערערים לפטור גדול יותר. לבסוף מורים השופטים למערערים לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 30,000 ₪.