תמ"ש 1365-05-18

תקציר

פסק הדין דן בביטול פסק דין המאשר הסכם ממון בין בני זוג בשל חוסר הבנה של תוכן ההסכם ומשמעותו על ידי התובעת, שלא הייתה מיוצגת בהליך האישור. התובע, אזרח זר, לא דיבר עברית וחתם על ההסכם על סמך הסבר שסיפק בעל העניין של הנתבע. פסק הדין מדגיש את ייחודו של אישור הסכמי ממון, תוך הדגשת תפקידו של בית המשפט בהבטחת הבנתם והסכמתם החופשית של שני הצדדים. הוא מציין כי הסכמים כאלה, לאחר אישורם, בדרך כלל אינם מתבטלים בקלות. עם זאת, במקרה זה, חוסר הייצוג של התובעת, יחד עם חוסר הבנה וביצוע לא הוגן של ההסכם, מצדיקים את ביטולו. פסק הדין נוגע גם בדיני ההתיישנות ומדגיש כי אין מדובר בפתרון פרוצדורלי פורמליסטי וכי יש לבחון טענות לשיהוי לשם צדק והגינות. טענת השיהוי של הנתבע נדחית אפוא. כמו כן, פסק הדין דן בעקרון תום הלב, במיוחד ביחסי משפחה, וקובע כי הנתבע ובני משפחתו פעלו בחוסר תום לב, תוך הטעיית התובע בנוגע לתנאי ההסכם. בית המשפט מבטל את ההסכם מחמת עושק, טעות והטעיה, ומציין כי נסיבות אלו מקלות את נטל ההוכחה על התובע. בנוסף, פסק הדין מתייחס למגבלת הזמן הסבירה לביטול חוזה וקובע כי תביעת התובע אינה חסומה, שכן הנתבע לא שינה את מצבו לרעה בשל כל שיהוי נטען. לבסוף, בית המשפט פוסק כי הנתבע יישא בהוצאות התובע, קובע את הסכום על 80,000 ₪ ונותן רשות לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.