ו"ע 1014/04

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על החלטת קצין התגמולים, בעניין הכרה בנכות עקב אוטם שריר הלב שנגרם לכאורה בנסיבות חריגות במהלך שירותו הצבאי של המערער. השאלה המרכזית היא האם תנאי שירותו של המערער, ובפרט אירוע מלחיץ ביום 9.1.2003, הובילו לאוטם שריר הלב. המומחים הרפואיים הציגו חוות דעת סותרות באשר לקשר בין האוטם לבין שירותו של המערער. בעוד המומחה מטעם המערערת טען כי הלחץ הפיזי והנפשי זירז את האוטם, טען המומחה מטעם המשיב כי הוא אינו קשור לשירות, תוך ציון גורמי סיכון כגון עישון, סוכרת וטרשת עורקים כלילית. מסקנת פסק הדין היא כי נסיבות שירותו של המערער לא היו חריגות דיין כדי להצדיק הכרה באוטם כקשור לשירות. המאמץ הפיזי והאובדן הזמני של נשק, אף שהם מלחיצים, אינם נחשבים חריגים או חורגים משגרת השירות בצה"ל. הפאנל מדגיש כי תפיסות סובייקטיביות של סיבתיות אינן מספיקות, ודורשות הערכה אובייקטיבית. מאחר שהמערערת לא הביאה ראיות מספיקות לאירוע חריג, הערעור נדחה. החלטתו הקיימת של פקיד התגמול מתקיימת, והמערערת נדרשת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪, בהפרשי ריבית והצמדה. פסק הדין מתווה גם את זכות הערעור ומתווה את חלוקת העתקי פסק הדין לצדדים הרלוונטיים.