ת"א 1014/05

תקציר

התובעת, קטינה ילידת 1995, סובלת מתסמונת דאון והגישה באמצעות הוריה תביעה נגד משרד הבריאות בגין הולדה בעוולה. בתביעה נטען כי המשרד התרשל במהלך הריונה של היולדת בכך שלא ביצע בדיקות מתאימות ועקב אחר ההיריון, וכתוצאה מכך לא אבחן את הסיכון לתסמונת דאון. הדבר מנע מהאם את האפשרות להפסיק את ההיריון. עם זאת, לאחר קבלת התיק הרפואי של היולדת, תוקנה התביעה, ונטען כי המשרד לא סיפק הסבר ראוי לגבי בדיקת מי השפיר, שאילו הייתה ניתנת כראוי, הייתה מביאה את האם להפיל את ההיריון. בית המשפט מצא כי האם אכן קיבלה הסברים על הבדיקה הן מהאחות והן מהרופא, אך סירבה לעבור את ההליך מסיבותיו שלה. התנהלות הצוות הרפואי נקבעה אפוא כבלתי מושלמת, והתביעה לאחריות נדחתה. יתר על כן, בית המשפט הגיע למסקנה כי גם אם הייתה רשלנות, אין קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק שנגרם, שכן סירובה של האם לבצע את הבדיקה התבסס על אמונתה האישית. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.