ת"א 923-09-08

תקציר

המבקשים ביקשו להגיש כתבי בית משפט לגורמים המוסמכים המנהלים את עסקיהם של נתבעים זרים מחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, כפי שמתירה תקנה 482(א) לתקנות SDA. תקנה זו מתירה פעולות כאלה אם הנתבע אינו מתגורר בתחום שיפוטו של בית המשפט, והמנהל או בעל הרישיון מנהל כיום את עסקיו של הנתבע בתחום שיפוט זה. המבקשים טענו כי הנתבעים הזרים ניהלו אשכולות מלונות באנגליה, וכי עסקיהם התנהלו גם בישראל באמצעות בעלי רישיונות. עם זאת, השופט מצא כי הנתבעים הזרים לא ניהלו כל עסק בישראל. אחזקותיהם בתאגידים זרים היו עקיפות ולא היוו ניהול עסקי בישראל. זאת ועוד, מעשיהם של המבקשים עצמם סתרו את טענותיהם, שכן הם הוציאו חשבוניות עבור שירותיהם הקשורים לאשכולות המלונות, בהן צוין כי השירותים ניתנו באנגליה ולא גבו מע"מ, דבר המעיד על כך שהשירותים לא בוצעו בישראל. השופט הגיע למסקנה כי המבקשים לא הוכיחו את יסודותיה המהותיים של תקנה 482(א), וכי בעלי הרישיונות לא ניהלו את עסקיהם של הנתבעים הזרים בישראל. משכך, נדחתה הבקשה להגיש את כתבי בית המשפט לבעלי הרישיון, והמבקשים חויבו בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.