סק"כ 1539-08-10

תקציר

המדינה וארגוני המורים הגיעו לפני מספר שנים להסכמה על יישום רפורמה מקיפה במערכת החינוך. הרפורמה נועדה לשפר את הישגיהם הלימודיים והלימודיים של התלמידים והייתה תלויה בשיתוף הפעולה של המורים. המשא ומתן עם הסתדרות המורים, המייצגת את מורי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, נחל הצלחה והוביל להסכם קיבוצי להנהגת רפורמת "אופק חדש". עם זאת, הסתדרות המורים, המייצגת את מורי התיכונים, טרם הסכימה על יישום הרפורמה בחינוך העל-יסודי. הסתדרות המורים התנגדה להחלת הרפורמה על חבריה בחטיבות הביניים ועתרה לבית הדין האזורי בדרישה להתערב. בית המשפט נתן צו מניעה זמני האוסר על המדינה לפעול נגד מורים מתנגדים. המדינה והסתדרות המורים ערערו לבית הדין הארצי לעבודה, שקבע כי המדינה יכולה לחייב את כל מורי חטיבות הביניים לעבוד על פי הרפורמה. הסתדרות המורים ערערה לבג"ץ, אך עתירתם נדחתה. בעקבות זאת עתרה המדינה לבית הדין הארצי לעבודה בדרישה למנוע פעולות ארגוניות של הסתדרות המורים נגד יישום הרפורמה בחטיבות הביניים. בית המשפט קיבל את עתירת המדינה, חזר על פסיקתו הקודמת והדגיש כי הסתדרות המורים אינה יכולה לסכל את הרפורמה מבלי להוכיח את ייצוגה בחטיבות הביניים בהליך תקין. פסק הדין התייחס גם לטענות הסתדרות המורים המבוססות על הסכם משנת 2008, ופירש אותו כמעניק למורים בודדים את הזכות לבטל את הסכמתם, אך לא לארגון לסכל את הרפורמה באופן קולקטיבי. בית המשפט הורה להסתדרות המורים לחדול מפעולות ארגוניות הקשורות לרפורמה ואישר את זכותה של המדינה לחייב את מורי חטיבות הביניים לעבוד על פי רפורמת "אופק חדש".