ה"פ 1289/02

תקציר

המבקש, נאמן המנהל את נכסיו של פושט רגל מוכרז בשם אלון מוסאיוף, הגיש בקשה למספר הצהרות הנוגעות לבעלות בנכסים מסוימים. המשיבים כוללים את בני משפחתו של מוסאיוף ונאמן של הקדש שהוקם על פי צוואת סבו של מוסאיוף. הנאמן טוען כי החייב הוא הבעלים של מחצית מהנכסים הרשומים על שם בנו וכי הקדש שנוצר על ידי הסב אינו תקף, ולכן זכויותיו של החייב בנכסים אינן כפופות להקדש. בנוסף, מבקש הנאמן מבית המשפט להצהיר כי הזכויות באחת החלקות אינן כפופות למשכנתא הרשומה על שם משיב אחר. המשיב, לעומת זאת, מבקש לדחות את התביעה, בטענה כי סוגיית תוקפו של ההקדש מצויה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. זאת ועוד, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה מחמת שיהוי וכי הנאמן הסכים לתוקפו של ההקדש. בית המשפט, לאחר ששקל את ההגשות והתצהירים, מגיע למסקנה כי המחלוקת העיקרית היא משפטית במהותה וניתן לטפל בה כראוי באמצעות הצהרת פתיחה. באשר לסוגיית הסמכות, מוצא בית המשפט כי לא ניתן להכריע בעניינים המשפטיים והעובדתיים המורכבים הקשורים להקדש כטענות סף. בית המשפט מתייחס גם לטענות השיהוי וחוסר הכדאיות הכלכלית וקובע כי אין בהן עילה מספקת לדחיית הבקשה. משכך, דוחה בית המשפט את הבקשות לדחיית התביעה על הסף, ומורה למשיבים להגיש תצהירי תשובה עד למועד שנקבע. ההחלטה מתקבלת בהעדר הצדדים, ולא ניתן צו להוצאות.