צ"מ 24834-05-26

תקציר

## ניתוח משפטי: צ"מ 24834-05-26 מסעדת אבו אלדוח'ול 2013 בע"מ נ' תחנת משטרה- נצרת **מבוא** ההחלטה הנדונה מתייחסת לערעור שהוגש על ידי מסעדת אבו אלדוח'ול 2013 בע"מ (להלן: "המערערת") כנגד צו מנהלי שהוצא על ידי קצין משטרה, המגביל את השימוש במקום (להלן: "הצו"). הצו, אשר ניתן מכוח סעיף 12ב4 לחוק הכניסה לישראל, התש"י-1950 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"), אסר על הפעלת המסעדה לתקופה מוגבלת, עד לתום תקופת הרישום בצו. ההחלטה דנה בשאלות הנוגעות ליסודות שבהם ניתן להוציא צו מנהלי להגבלת שימוש במקום, בשיקולים שיש לשקול ובמידתיות הצו. **המסגרת הנורמטיבית והסדרי דין** 1. **סעיף 12ב4 לחוק הכניסה לישראל:** חוק זה מאפשר לקצין משטרה מוסמך להוציא צו הגבלת שימוש במקום, מקום בו קיים "יסוד סביר להניח" שבמקום מתבצעת עבירה לפי סעיפים 12ב2 או 12ב3 לחוק, וכן "יסוד סביר לחשש" שהעבירות יימשכו אם לא יוגבל השימוש באופן מיידי. משך הצו המנהלי אינו עולה על 30 ימים, אך ניתן להאריכו. 2. **שיקולים למתן צו (סעיף 12ב6 לחוק):** המחוקק פירט מספר שיקולים שעל קצין המשטרה או בית המשפט לשקול, ביניהם: * ביצוע עבירות קודמות במקום. * ידיעת הבעלים או המחזיק על ביצוע עבירה או כוונה לבצע עבירה. * מידת הפגיעה בבעלים או במחזיק כתוצאה מהוצאת הצו. 3. **דרישת המידתיות (סעיף 12ב7(א) לחוק):** צו הגבלה מינהלי או שיפוטי צריך להיות מידתי, כלומר, לא יעלה על הנדרש למניעת המשך ביצוע העבירה. 4. **הליך הוצאת הצו:** החוק מחייב הצגת הצו במקום, והמצאתו לבעלים או למחזיק, במידה שניתן לאתרם בשקידה סבירה. החוק אינו מחייב שימוע פורמלי, אך קיימת חובה לשקול את עמדת בעל המקום. **דיון והכרעה** בית המשפט בחן את הנסיבות שהובילו להוצאת הצו, תוך יישום המסגרת הנורמטיבית: 1. **העסקת שוהים בלתי חוקיים (שב"חים):** בית המשפט קבע כי קיימת "הנחה סבירה" כי המסעדה שימשה לעבירת העסקת שב"חים. זאת, בהתבסס על חומר החקירה, לרבות התכתבויות בין השב"חים לבעלי המסעדה, וכן תפיסת שב"חים ברכבה של בעלת המסעדה. 2. **חשש להמשך ביצוע עבירות:** החשש להמשך ביצוע העבירות התבסס על עברו של בעל המסעדה, אשר נחקר בעבר פעמיים (בשנים 2021 ו-2023) בגין העסקת שב"חים. אף על פי שתיקים אלו נסגרו, בית המשפט ראה בדוחות ובהודעות משטרתיות רלוונטיים לגיבוש עמדתו של הקצין, בנוגע לידיעת הבעלים על ביצוע העבירות. 3. **היקף הפגיעה והמידתיות:** בית המשפט הכיר בכך שהצו, שהביא לסגירת המסעדה, עלול לגרום פגיעה קשה לבעליה, במיוחד לאור העובדה שהמסעדה פועלת שנים רבות ללא דופי. בית המשפט ציין כי החוק רואה בהעסקת שב"חים, במיוחד לאורך זמן ובמספר שב"חים, כעבירה בעלת נסיבות מחמירות, המונעת לרוב ממניע כלכלי. 4. **הליכים מקדמיים:** * **שימוע:** בית המשפט דחה את טענת המערערת בדבר היעדר שימוע, מאחר שבעלת המסעדה הודיע לה על האפשרות להוצאת צו, והיא השיבה כי אינה מעורבת באופן פעיל בהעסקת שב"חים. כמו כן, מאחר שבעל המסעדה נעלם, לא ניתן היה לקיים עמו שימוע. * **חלופות לסגירה:** בית המשפט ציין כי מפקד המחוז שקל חלופות לסגירה, אך מצא כי הן אינן מספיקות. 5. **התאמת הצו ושינוי תנאיו:** * **התקופה:** בית המשפט סבר כי סגירה לתקופה של 30 יום עלולה להיות בלתי מידתית, ועל כן קיצר את תקופת הסגירה המקורית עד ליום 24.05.2026. * **תנאים להפעלת המסעדה:** בית המשפט קבע תנאים נוקשים לפתיחת המסעדה מחדש, החל מיום 25.05.2026. תנאים אלו כוללים: * העברת רשימת עובדים למשטרה ווידוא כי כולם אזרחים ישראלים בגירים. * העסקת עובדים בלבד שאושרו מראש על ידי המשטרה. * התקנת מצלמות אבטחה המאפשרות פיקוח משטרתי. * הפקדת ערבות כספית גבוהה (75,000 ₪) וערבויות אישיות (100,000 ₪ כל אחת) מטעם בעלי המסעדה, גיסים ובני משפחה נוספים. * מתן זכות למשטרה להיכנס למסעדה בכל עת לווידוא קיום התנאים. **חידושים משפטיים ויישום עקרונות** * **פרשנות "יסוד סביר להניח" ו"יסוד סביר לחשש":** בית המשפט יישם את מבחן "היסוד הסביר", תוך שהוא מאפשר לקצין המשטרה להסתמך גם על חומר חקירה מתיקים סגורים (כפי שהיה במקרה זה), כל עוד מטרתו היא לבחון את ידיעת הבעלים של המקום על ביצוע העבירות, ולא להרשיע. * **התמודדות עם "בעלים דה-פקטו":** בית המשפט התמודד עם מצב בו הבעלים הרשום (בעלת המסעדה) טענה כי היא אינה מעורבת בניהול בפועל, ובעלה הוא המנהל. נקבע כי הבעלים הרשום עדיין נושא באחריות, אך התחשב בכך בבואו לקבוע את מידת הפגיעה. * **איזון בין מניעה לענישה:** בית המשפט הדגיש כי צווי הגבלה הם כלי **מניעתי** ולא עונשי. עם זאת, הנסיבות המחמירות של העבירות (העסקה לאורך זמן, מספר שב"חים) והיעדר חרטה מצד הבעלים, חיזקו את הצורך באמצעים מניעתיים. * **עידוד שיתוף פעולה באמצעות תנאים:** באמצעות קביעת תנאים מחמירים אך גם ניתנים לביצוע (כגון הפקדת ערבויות, התקנת מצלמות), בית המשפט מנסה להביא את בעלי המסעדה לשתף פעולה עם המשטרה ולמנוע עתידית את ביצוע העבירות. * **החלת כלים מניעתיים במצבי חירום:** ההחלטה מתייחסת במפורש להקשר של "מלחמה קשה", דבר המצביע על נכונות בתי המשפט ורשויות החוק להשתמש בכלים מניעתיים מורחבים, במטרה להגן על ביטחון הציבור. * **גמישות שיפוטית במידתיות:** למרות שהצו המנהלי הוצא כדין, בית המשפט גילה גמישות ביישום מבחן המידתיות, תוך שהוא מקצר את תקופת הסגירה וקובע תנאים אלטרנטיביים, המאפשרים את המשך פעילות העסק באופן חוקי. **סיכום** ההחלטה מדגימה את האיזון המורכב שבית המשפט נדרש לו בין הצורך להגן על הסדר הציבורי ומניעת עבירות, לבין זכויותיהם של בעלי עסקים. היא מחזקת את כוחו של חוק הכניסה לישראל כאמצעי למאבק בהעסקת שב"חים, ומדגישה את החשיבות של בחינת כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות, עברו של המקום, ומידת הפגיעה בבעליו. קביעת התנאים המחמירים לפתיחה מחדש של המסעדה מבטאת את חומרת העבירה ואת הדגש המושם על מניעת הישנותה.