ע"א 2205/99

תקציר

הערעור בוחן האם פסק דין של בית משפט מהווה "פסק דין", "פסק דין חלקי" או "החלטה אחרת". ההבחנה חשובה שכן היא קובעת את הליך הערעור: על פסק דין ניתן לערער בזכות תוך 45 יום, ואילו על החלטה אחרת ניתן לערער ברשות רק תוך 30 יום. לפיכך, על בית המשפט לקבוע האם ההחלטה היא סופית. במקרה זה, הסעד המבוקש בכתב התביעה היה הוצאת הנתבעים מחלקת מקרקעין. פסק דינו של בית משפט קמא נעתר לבקשה זו, אך התנה את הפינוי בהערכת פקיד השומה את הפיצויים המגיעים לנתבעים. פסק הדין תלוי אפוא בצעד פרוצדורלי, הערכת המומחה, ולכן אינו סופי. ככזו, היא נחשבת להחלטה אחרת. מאחר שהמנהל לא הגיש בקשת רשות ערעור, יש לדחות את הערעור על ההחלטה. טענות המערערים נסובות סביב חובת הפיצוי, ומאחר שזו טרם הוכרעה, גם הערעור הוא החלטה אחרת. בית המשפט מציע כי שני הצדדים ישלימו את הדרישות שנקבעו בפסק דינו של בית משפט קמא ויחזרו כאשר ניתן פסק דין סופי. עוד ממליצים השופטים לשים קץ לסכסוך ארוך השנים בין הצדדים ומפצירים במינהל למצוא פתרון הולם. ההחלטה תישלח לבא כוח הצדדים.