ב"ש 8727/03

תקציר

פסק הדין דן בתחולתו של סעיף 212 בחוק התכנון והבניה, המאפשר לבית המשפט להורות על הריסת מבנה ללא הרשעה בנסיבות מסוימות. תחילה מסכם השופט את החוקים הרלוונטיים ואת פסקי הדין הקודמים, ומדגיש כי יש לעשות שימוש בסעיף 212 במשורה ורק במקרים בהם האינטרס הציבורי בהריסת בניין גובר על הפגיעה בבעל הבניין. הסעיף חל אם נעברה עבירה, ואם בית המשפט יכול היה להורות על הריסה כתוצאה מהרשעה. במקרה הנדון, ברור כי בוצעה עבירה, אך השופט אינו משוכנע כי התקיימו התנאים המוקדמים לצו הריסה לפי סעיף 205, במיוחד בהתחשב בפעולתו המהירה של הבעלים לדווח על הבנייה הבלתי חוקית. כמו כן, הבניין אינו מהווה סכנה פיזית או מטרד לציבור, ואינו נוגד את האינטרס הציבורי באופן בוטה. השופט בוחן גם את האפשרות של "הליך כפול", אך מגיע למסקנה כי יש להחיל את סעיף 212 רק במקרים חריגים, ולא כשיטה שגרתית לאכיפת צווי בית משפט. בסופו של דבר, הבקשה לצו הריסה ללא הרשעה נדחית, שכן הבניין אינו מהווה איום חמור מספיק על האינטרס הציבורי.