דב"ע מה/44 - 3

תקציר

הנגר שמרכיב ארונות נחשב על ידי בית המשפט לעובד ולא עצמאי. פסק הדין מתבסס על מבחן האינטגרציה, הבוחן האם הפרט משתלב בפעילות החברה – הן באופן חיובי, על ידי הערכת מידת תלותו של היחיד בחברה לצורך עבודה, והן באופן שלילי, על ידי בחינה האם ליחיד יש עסק עצמאי. בעוד שלנגר אין משרד עסקי פיזי או עובדים, בית המשפט מחליט כי ההיבט השלילי של הבדיקה אינו מתקיים. קביעת מעמד העובד של הנגר מושפעת ממספר גורמים. השימוש בכלים אישיים לעבודה אינו אינדיקטור מכריע, שכן הכלים נפוצים וזולים, והמעסיק מספק כלים מיוחדים בעת הצורך. כמו כן, בעלותו של הנגר על רכב אישי אינה נחשבת לגורם מכריע, שכן אין מדובר ברכב מסחרי אלא בכלי להסעת העובד לעבודה וממנה. הגורם המשמעותי ביותר הוא אופי יחסי העבודה, המעיד על מידה משמעותית של שירות אישי ותלות במעסיק, ובכך מציב את הנגר בצד העובד. משכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון מחדש בתביעת הנגר לפיצויי פיטורים. המשיב חויב לשלם 100,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט.