רע"א 5418/18

תקציר

בית המשפט החליט לאפשר את ערעורו של המערער ולהעביר את הדיון בעניינו לוועדה רפואית עליונה. המערערים הגישו במקור בקשה לדיון בעניינם בפני הוועדה, אשר נדחתה בנימוק שתפקוד לקוי של הנפש אינו תואם את דרישות ההכרה כמפורט בתקנות דרגות נכות. נקודת המחלוקת המרכזית סובבת סביב פרשנות התקנות, ובפרט ההבחנה בין תפקוד לקוי של זיקפה אורגנית ונפשית. בית המשפט מפרש את התקנות כמחייבות תנאים שונים להכרה בכל סוג של תפקוד לקוי ולפיכך סבור כי היה על הוועדה לבחון את עניינו של המערער על פי הקריטריונים לתפקוד לקוי של זיקפה נפשית. החלטת בית המשפט מתבססת על נוסחן הנוכחי של התקנות, ואין בה כדי למנוע מהמשיבה לבחון ולתקן את ההסדרים בתחום זה. פרשנותו של המשיב לתקנות נמצאה כבלתי עולה בקנה אחד עם הלשון בה נעשה שימוש, והיא גם עולה בקנה אחד עם השכל הישר שלא לדרוש סימנים גופניים לצורך הכרה בתפקוד לקוי של זיקפה נפשית – מה גם שהדבר מאובחן באופן סובייקטיבי בליקויים נפשיים אחרים. יתר על כן, המשיב לא סיפק סיבה מספקת לסטות מפרשנות זו. פסק דין זה מורה כי עניינו של המערער יידון בפני הרכב חדש של הוועדה הרפואית העליונה, אשר ידון בבקשתם על פי הקריטריונים שהותוו בפסק הדין לתפקוד לקוי של זיקפה נפשית. כן חויב המשיב בכיסוי הוצאותיו של המערער בסך 20,000 ₪. השופט י' עמית והשופט י' וילנר הסכימו עם ההחלטה.