ת"א 21803-01-11

תקציר

להלן סיכום פסק הדין: המבקשת, הנמצאת בהסדר נושים, הגישה תביעה על סך 79,460,165 ₪ כנגד המשיב בגין הפרת הסכמים שנחתמו בשנים 2004-2005 בקשר עם הקמת גדר ההפרדה בקו התפר. לצד התביעה, ביקש המבקש גם פטור מתשלום אגרת בית המשפט. בקשה זו נדחתה בהחלטה קודמת בשל היעדר ראיות מספיקות שהובאו על ידי המבקש כדי להצדיק את הפטור, ובקשת המבקש לדחות את התביעה נענתה כאשר לא עלה בידו לשלם את האגרה. כעת חזר המבקש לבית המשפט עם בקשה חדשה לפטור מהאגרה, בניסיון לתקן את הפגמים בבקשתו הקודמת. הם מספקים פרטים כספיים נוספים וטיעונים מדוע הם צריכים להיות פטורים מתשלום האגרה. עם זאת, תגובת המשיב התעלמה מהחלטתו הקודמת של בית המשפט וחזרה על ההתנגדות לבקשה הראשונית. בית המשפט שב ודחה את בקשת המבקש לפטור מאגרת בית המשפט. החלטה זו מוצדקת משום שהמבקש עדיין לא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והנושים העומדים ליהנות מהתביעה לא הראו נכונות לממנותה. כמו כן, הסדר הנושים מאפשר חלוקת כל רווח כספי מהתביעה בין נושי המבקש, כלומר הנושים הם התובעים האמיתיים ויש להתחשב בהם בעת בחינת הבקשה. למבקש ניתנו 30 יום לשלם את האגרה, אחרת תימחק התביעה, וכן הוטל עליו לכסות את הוצאות המשיב, בסך 5,000 ₪.