רבני 1289509/01

תקציר

פסק הדין דן בסמכותו של בית דין רבני במקרה של הסכם גירושין ואכיפתו. בית המשפט אישר את ההסכם ללא דיון מלא לגופו של עניין, מה שאומר שלפי פסיקות קודמות של בית המשפט העליון אין לו סמכות נמשכת לדון בבקשות לשינוי פסק הדין בשל שינוי הנסיבות. עם זאת, לבית הדין הרבני עדיין יש סמכות לאכוף את פסק דינו, גם בהיעדר סמכות מתמשכת. בכלל זה, הבטחת יישום הוראות הסכם הגירושין בעניין משמורת ילדים ומזונות. בית המשפט יכול גם למנות אפוטרופוס לדין עבור הקטינים כדי שייצג את טובתם, סמכות המוקנית בתקנה 44(2) לתקנות הדיון. בנוסף, פסק הדין מבהיר כי אופי ההליך, שמטרתו אכיפת פסק דין קודם, משמעה שאין צורך בהליך יישוב סכסוך. באשר לטענת האם בדבר אי קיום דיון בשלב ההליך על ידי בית המשפט בעקבות שינוי הרכב בית הדין, צוין בפסק הדין כי הצדדים הסכימו למעשה להמשיך מהשלב הקודם. בית המשפט מתייחס גם להשתתפות אחיו של האב בהליך, ומאשר כי בית המשפט רשאי להתיר הופעה של אנשים מוסמכים שאינם עורכי דין או תובעים רבניים מוסמכים. לבסוף, בית הדין הרבני מוסמך להיות מוסמך לדון ולהחליט על יישום הוראות הסכם הגירושין בנוגע לפגישות הילדים עם אביהם ושהותם עמו.